קוראים לזה שגעת, קוראים לזה הוברבורד

עוד לא ברור בדיוק מה זה, אבל הוא כבר נמצא בכל מקום סביבנו: רובנו קוראים לו הוברבורד (Hoverboard), למרות שהמשמעות המילולית של השם הזה היא לוח מרחף וכך גם נקרא הכלי שעליו התעופף מרטי מקפליי ב”בחזרה לעתיד 2″, ואילו הכלי שהפך לטרנד הלוהט של 2017 אמנם כיפי אבל עדיין לא יעיף אתכם באוויר (אלא אם כן תאבדו שיווי משקל…) יש מי שמגדירים אותו כסקייטבורד חשמלי למרות שמדובר בדבר אחר לגמרי (גם מבחינת החוק). אפשר להתייחס אליו גם כאח הקטן והמוצלח יותר של הסגוויי, בגלל הקונספט הדומה. יש מי שמתייחסים אליו כאל משחק ילדים (אפילו שהוא מגיע למהירויות של עד 20 קמ”ש) ואחרים רואים בו (עוד) פתרון תחבורה אורבני מתקדם – מה שבטוח זה שההוברבורד הוא השיגעון הבולט כיום בתחום התחבורה בארץ, יש בו המון פוטנציאל וגם לא מעט סכנות, ובכל מקרה כדאי להכיר אותו.

כמו סגוויי, אבל קטן יותר ובלי מוט היגוי

מבחינת הקונספט, ההוברבורד זהה לסגוויי – 2 גלגלים, משטח עמידה, הנעה חשמלית ומנגנון איזון ושיווי משקל שמבוסס על חיישני תנועה ומערכת ייצוב גירוסקופית. בניגוד לסגוויי, להוברבורד אין כידון והוא גם קטן יותר וקל יותר, ועוד הבדל משמעותי הוא המחיר: אחד הגורמים העיקריים לכך שהסגוויי משך המון תשומת לב אבל לא קונים היה העלות הגבוהה שלו, ואילו את ההוברבורדים ניתן להשיג גם ב-1,000-2,000 ש”ח – סיבה נוספת לפופולריות הרבה שלהם.

 

 

מה אומר החוק?

גם מבחינת משרד התחבורה ההוברבורד הוא סוג של סגוויי (או רכינוע, כמו שהחוק מגדיר את הכלי שהיה הבטחה למהפכה אבל נכשל מסחרית). נכון לתחילת מאי 2017, כדאי לדעת, יש עדיין אי אחידות ביחס אליו: אגף הרכב במשרד מאפשר ליבואנים למכור אותו לכל מי שחושק בו, ובהתאם תמצאו על ההוברבורדים בחנויות מדבקות כמו “מיועד לגילאי 12 ומעלה” או “לבני 8+”, ולעומת זאת תקנות התעבורה מבהירות ש”לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו 16 שנה” (ובנוסף מגבילות את המהירות המקסימלית שיכול לפתח כלי כזה ל-13 קמ”ש).

במשרד התחבורה מבטיחים לתקן את נהלי הייבוא, כך שחנויות הצעצועים וחנויות כלי הרכב החשמליים יחויבו להגדיר את ההוברבורד כמיועד לבני 16 ומעלה בלבד, ובנוסף לאכוף את החוק כך שרק מי שעבר את הגיל הזה יוכל לרכב על הכלי החשמלי החדש. בינתיים בכל אופן  המציאות בשטח מתעלמת מתקנות התעבורה, ובמקומות רבים בארץ ניתן לראות ילדים משייטים להנאתם על הוברבורד.

אינטואיטיבי וטבעי אבל מסוכן

קל להבין למה ההוברבורד כבש את העולם: הרכיבה עליו טבעית ואינטואיטיבית שכן התנועה שלו היא בהתאם לכיוון הגוף – הישענות קלה קדימה והרכינוע החביב מתקדם, הסטת הגוף הצידה גורמת לכלי לפנות ימינה או שמאלה ותנועה עדינה אחורה פירושה בלימה. בחלק גדול מהמקרים תוך כמה דקות מושגת שליטה מלאה בכלי ואפשר לצאת לדרך בראש שקט ועם חיוך רחב על הפנים. מצד שני, יש גם לא מעט בני אדם שתהליך הלמידה שלהם כרוך בנפילות, והרבה, וכואבות, וגם ביוטיוב אפשר למצוא מגוון רחב של “Hoveroard Fails” שעל המסך אולי נראים מצחיקים אבל במציאות הם עלולים להוביל אתכם אפילו לחדר ניתוח.

נורת אזהרה נוספת לפני שקונים הוברבורד היא סכנת ההתלקחות: מסתבר שברחבי העולם כבר היו לא מעט מקרים שבהם הוברבורדים עלו באש תוך כדי הטענתם, ובמרץ 2017 דווח בארה”ב על 2 שריפות שכאלה שהובילו למות ילדה בת 10 וילדה בת 3.

נכון לעכשיו, אגב, החוק מאפשר לרכב על רכינוע, כפי שכאמור מגדיר משרד התחבורה את מה שכולנו קוראים לו הוברבורד, גם על מדרכות, דבר שאסור לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים – אם כי כדאי לזכור שלרגולציה תמיד לוקח זמן להדביק את הטכנולוגיה, ובמיוחד בעידן הנוכחי שבו היא טסה קדימה.

עד שהחוק יתאים את עצמו להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התחבורה, האחריות היא עלינו: מומלץ בחום לעלות על הוברבורד רק עם קסדה ואמצעי הגנה נוספים (מגני ברכיים, מרפקים וידיים), לרכב במהירויות נמוכות עד שרוכשים שליטה מלאה בכלי, להשתמש בו בזהירות ועם תשומת לב מלאה לסביבה – ולקנות רק הוברבורד עם אישור של מכון התקנים ובחנות אמינה ורצינית.