גם לחובבי השטח- אופני הרים חשמליות

האופניים החשמליות משנות את העולם, ובקצב מהיר למדי, וכמו כל שינוי יש לא מעט אנשים שמתקשים להסתגל אליו.

חלק מההסתייגויות מכלי הרכב החדש מוצדקות, וכך למשל אפשר להבין את הולכי הרגל שמרגישים שהמדרכות הפכו לכבישים מסוכנים עם כלי רכב שנעים עליהן ב-25 קמ"ש. מי שעוד מעקם את האף למראה אופניים עם מנוע הם רוכבי אופני הרים "רגילות" – וגם החשש שלהם מובן, אם כי במקרה הזה כדאי לראות גם את היתרונות של אופני ההרים החשמליות ובעיקר מומלץ לא להתנגד לשינוי שכן הוא בלתי נמנע.

"רק" טיול בלי מאמץ?

עבור רוכבי שטח ותיקים רבים, המאמץ הגופני המשמעותי הוא חלק בלתי נפרד מההנאה שמספקות אופני הרים. אופני הרים חשמליות, לעומת זאת, מאפשרות לטייל בכל תוואי שטח ברמת מאמץ נמוכה יחסית – בניגוד לרכיבה על אופניים חשמליות בכבישים, שמתבצעת בקלילות מוחלטת ובעצם עם אפס מאמץ, שימוש באופניים החשמליות בשטח כן מחייב השקעת כוח מסוימת – ובהתאם חלק מאנשי השטח מתייחסים לכך כאל "לא הדבר האמיתי" ולכן מעט בזלזול (ולפעמים גם הרבה בוז).

כדאי לזכור שלא כל בני האדם מסוגלים לרכב על אופני הרים רגילות, ובוודאי שלא לצלוח איתן מרחקים משמעותיים. עבור פלח אוכלוסייה זה, שכולל למשל אנשים שהחלימו ממחלה קשה והיכולות הגופניות שלהם מוגבלות, אופני שטח חשמליות הן הדרך היחידה לטייל עם כלי רכב דו-גלגלי כיפי בחיק הטבע – ובעצם גם אם ישנו בן אדם שמעדיף טיולי אופניים נינוחים יותר "רק" מטעמי נוחות ואולי אפילו עצלות מסוימת (למרות שכאמור כן נדרש מאמץ לפרקים כדי לטייל עם אופניים חשמליות בהרים), למה בעצם למנוע ממנו את החוויה שמבחינתו היא מהנה עד מאוד?

"הסינגלים שלנו"

סיבה נוספת לחשש מהמגמה ההולכת ומתעצמת ולרתיעה מפני התרבות האופניים החשמליות בשבילי השטח היא היעדר תרבות הרכיבה אצל חלק מבעלי האופניים החשמליות.

רוכבי שטח ותיקים מפתחים קשר רגשי משמעותי עם מסלולי הרכיבה ומתייחסים אליהם כאל "הסינגלים שלנו" – מה גם שבמקרים רבים אכן השבילים והנתיבים הוכשרו במשך זמן רב ובסיוע מתנדבים שהשקיעו זמן, אנרגיות ומאמץ רב. רבים מאיתנו נתקלו כבר בהתנהלות לא זהירה של רוכבי אופניים חשמליות בכבישים ועל המדרכות, כך שהחשש מפני ה"פלישה" של אותה רכיבה שמתעלמת מהסביבה אל הסינגלים השלווים מובן.

מובן גם החשש מפני צפיפות בשבילי האופניים בהרים והתפתחות קונפליקטים – ואכן כדאי שכל מי שמצטייד באופני הרים חשמליות ילמד את קודי ההתנהלות בשטח ובפרט יגלה מודעות לסביבה, הפיזית והאנושית, ויפגין התחשבות מרבית, כך שכל מי שיוצא לשטח על גבי אופניים, חשמליות או לא, יחזור הביתה בשלום ועם חיוך רחב על הפנים.

איך לקבל את השינוי הבלתי נמנע?

בכל מקרה השינוי הוא בלתי נמנע, וכפי שבמרחבים האורבניים נראה יותר ויותר אופניים חשמליות, כך הן יתרבו גם בטבע – מה גם שמבחינה עסקית יצרני אופני הרים כבר מבינים שאם לא יפתחו אופני הרים חשמליות הם מסכנים את עתידם ועלולים להיעלם (שהרי כבר דרווין אבחן נכון שהמפתח להישרדות ושגשוג בעולם שמשתנה ללא הרף הוא גמישות והסתגלות).

בהתאם, מומלץ לרוכבים הוותיקים לקבל את רוכבי האופניים החשמליות, לברך על הגידול במספר המתעניינים בתחביב הממכר והמספק (גידול שיוביל לשיפור התחום כולו, כך שגם בעלי אופניים ללא מנוע יצאו נשכרים) ולסייע למצטרפים החדשים להתנהל בצורה נכונה בסינגלים השונים.

לבעלי אופני הרים חשמליות מומלץ לכבד את הרוכבים האחרים, ובעיקר להתנהל בזהירות מרבית – לא תמיד קל לשלוט באופניים החשמליות בטבע ובמיוחד לא כשמגיעים לתוואי שטח קשה יחסית, כך שלמידה והדרגתיות הן הדרך הנכונה ליהנות גם עם אופניים חשמליות מכל היופי שמציע הטבע.